מונחים בתכשיטים עתיקים שכדאי להכיר

כשמבינים את המונחים בתכשיטים עתיקים, כל תכשיט מתחיל לדבר. גם מי שלא מכיר את השפה הזו יכול ליהנות מיופיו של תליון ויקטוריאני, אבל בעיניי יש הבדל עצום כשיודעים למה הוא נקרא לאוואליר, מה אומרת טבעת האבזם, ולמה הסוגר בצורת חבית מסגיר את גילה של השרשרת. ריכזתי כאן את המונחים שאני משתמשת בהם יום-יום בתיאורי הפריטים בקטלוג, מסודרים לפי נושאים, ובסוף ארבעה כללים שלמדתי בדרך הקשה על קניית תכשיט עתיק.

סוגי תכשיטים ושרשראות

לאוואליר (Lavaliere)

שרשרת עדינה מאוד שעליה תליון קטן, וממנו תלויה אבן אחת או יותר, לרוב פנינים מתנדנדות. השם ניתן על שם לואיז דה לה ואלייר, הפילגש של לואי ה-14. הלאוואלירים היו פופולריים מאוד בתקופה הוויקטוריאנית המאוחרת ובתקופה האדוארדיאנית, והם ענוגים, רומנטיים ויושבים יפה על הצוואר והמחשוף. גרסה אדוארדיאנית מוכרת היא שרשרת ה-negligee, עם שני תליונים באורכים שונים שיוצאים מאלמנט אחד.

שרשרת guard (או muff chain)

שרשרת ארוכה מאוד שהייתה נפוצה בתקופה הוויקטוריאנית והאדוארדיאנית. סוגרים אותה מלפנים בסוגר שנקרא dog clip, ועליו הנשים תלו "שטליין" עם הדברים הנחוצים להן: מפתח לשעון, לוקט עם תמונה, וינייגרט לריח טוב ועוד. היום היא נענדת כשרשרת ארוכה לכל דבר, עם או בלי תליון.

שרשרת אלברט (Albert chain)

שרשרת השעון של הגברים, שנקראה על שם הנסיך אלברט, בעלה של ויקטוריה. בקצה אחד מוט T שנתחב בלולאת הווסט, ובקצה השני שעון הכיס. היום נשים עונדות אותה על הצוואר, לפעמים עם סוגר ה-T כאלמנט מרכזי. הסברתי עליה בהרחבה בסרטון קצר על שרשרת אלברט.

לוקט, מיניאטורה ותכשיטי שיער

לפני המצאת המצלמה, הדרך לשמור את האהוב קרוב הייתה לוקט עם ציור זעיר (מיניאטורה) או עם קווצת שיער שזורה. תכשיטי שיער שימשו גם כמזכרת מאהוב רחוק וגם כתכשיטי אבל לזכר הנפטר, ובתקופה הוויקטוריאנית הם היו פופולריים במיוחד.

קמאו ואינטגליו

קמאו הוא גילוף בתבליט, לרוב בצדפה, בקורל, באגט או בלבה, שבו הדמות בולטת מעל הרקע. אינטגליו (תגליף) הוא ההפך: הדמות חרוטה פנימה לתוך האבן, ובמקור שימש כחותם. שניהם צמחו מההשראה הקלאסית של התקופה הג'ורג'יאנית ונשארו אופנתיים לאורך כל המאה ה-19.

טבעות

טבעת ג'יפסי (Gypsy setting)

טבעת שבה האבנים "שקועות" בתוך המתכת ואינן מורמות מעל פני הטבעת, לפעמים עם חריטת כוכב סביב האבן. הן היו נפוצות מאוד בתקופה הוויקטוריאנית (וקצת גם בג'ורג'יאנית ובאדוארדיאנית), ונהגו לענוד כמה כאלה על כל אצבע כי הן צרות ועדינות. השיבוץ השקוע גם מגן על האבן, ולכן הן מצוינות לענידה יומיומית.

טבעת מרקיזה (Marquise / Navette)

טבעת מאורכת ואלגנטית, שצורת ראשה כמו סירה או עין. היא הייתה פופולרית בתקופה הג'ורג'יאנית ובעיקר בוויקטוריאנית, ובמקום לענוד כמה טבעות ג'יפסי קטנות על אצבע אחת, המרקיזה פתרה את ה"בעיה" בטבעת אחת ארוכה ומרשימה, לרוב עם יהלומים בליטוש rose cut.

טבעת אבזם (Buckle ring)

טבעת סנטימנטלית בצורת אבזם של חגורה. מקורה במסדרים ובקבוצות אחווה, והיא ניתנה כסמל לאהבה, חברות, נאמנות, הגנה וכוח: הנותן והמקבל מתאימים זה לזה כמו אבזם לחגורה. רבות מהן נחתמו ומתוארכות במדויק, כמו הטבעת הזו מ-1897.

איטרניטי, REGARD וקשר אהבה

שלושה סוגי טבעות אהבה שחוזרים בתכשיטים ג'ורג'יאניים וויקטוריאניים: טבעת איטרניטי עם אבנים לכל אורך החישוק (או חצי איטרניטי), טבעת אקרוסטיכון שבה האות הראשונה של כל אבן באנגלית מאייתת מילה (REGARD, DEAREST), וקשר האהבה, שני חישוקים או רצועות שזורות שאי אפשר להתיר. על כולן הרחבתי במאמר על תכשיטים ג'ורג'יאניים.

אבנים, ליטושים ושיבוץ

ליטוש rose cut, old mine cut ו-table cut

Rose cut הוא ליטוש עם גב שטוח וכיפה של פאות משולשות, שנועד לנצנץ באור נרות. Old mine cut הוא ליטוש בריליאנט מוקדם, מעוגל-מרובע עם פאות גדולות ו"עין" קטנה במרכז. Table cut הוא הליטוש הפשוט והמוקדם מכולם: משטח שטוח עליון עם כמה פאות מסביב. ליטושים לא סימטריים לגמרי הם סימן טוב לעבודת יד ישנה, לא פגם.

שיבוץ בגב סגור ופויל (closed back, foiled)

בתקופה הג'ורג'יאנית שיבצו את האבנים בתא מתכת סגור, ומתחת לאבן הניחו פויל, נייר מתכתי דקיק שמחזיר אור ומעמיק את הצבע. מהתקופה הוויקטוריאנית רוב השיבוצים כבר פתוחים מאחור. חשוב: תכשיט עם גב סגור אסור להרטיב, כי מים חודרים אל הפויל והורסים אותו.

פניני ים (seed pearls)

פנינים טבעיות זעירות, שבתקופה הוויקטוריאנית סימלו דמעות, תמימות, הרמוניה וטוהר. הן משובצות לרוב סביב אבן מרכזית או לאורך עלים וקווים עדינים, ונוכחותן אופיינית מאוד לתכשיטים ויקטוריאניים ואדוארדיאניים.

Paste ופינצ'בק

Paste היא אבן זכוכית עם עופרת שמחקה אבני חן, ונחשבת היום לענף אספנות בפני עצמו, בעיקר הדוגמאות מהמאה ה-18. פינצ'בק הוא סגסוגת נחושת ואבץ שחיקתה זהב, ושמה ניתן על שם ממציאה. שימו לב: היום נוטים לקרוא "פינצ'בק" לכל תכשיט ישן שאינו זהב, וזה לא נכון. פינצ'בק אמיתי נדיר.

ג'ט, אוניקס ואמייל שחור

שלושת החומרים של תכשיטי האבל הוויקטוריאניים, שפרחו אחרי מות הנסיך אלברט ב-1861. ג'ט הוא עץ מאובן קל ושחור (המפורסם ביותר מוויטבי שבאנגליה), אוניקס היא אבן שחורה כבדה יותר, ואמייל שחור עיטר טבעות זיכרון וסיכות עם שמות ותאריכים.

אגט סקוטי (pebble jewellery)

סיכות וצמידים שמשובצים בחתיכות אגט סקוטי בצבעים שונים, על כסף או זהב, לפעמים עם סוגר בצורת מנעול (padlock). הם הפכו לאופנה בעקבות אהבתה של ויקטוריה לסקוטלנד ולטירת בלמורל, וכל אחד מהם הוא פסיפס קטן של צבעי טבע.

סוגרים ופרטים קטנים שמסגירים את הגיל

הסוגרים הם מהעוזרים הכי טובים שלי בתיארוך תכשיט:

• סוגר חבית (barrel clasp) – סוגר גלילי שנפתח בהברגה, אופייני לשרשראות ויקטוריאניות.
• סוגר C וציר צינורי – בסיכות: הסיכה נתפסת בוו בצורת C, בלי מנגנון ביטחון. סוגרי ביטחון מסתובבים הופיעו רק מתחילת המאה ה-20.
• dog clip וסוגר padlock – סוגר קפיצי גדול בשרשראות guard, ומנעול קטן (לפעמים בצורת לב) שסוגר צמיד.
• חותמות – באנגליה: 9, 12 ו-15 קראט הותרו ב-1854, ו-12 ו-15 קראט בוטלו ב-1932 והוחלפו ב-14. צירוף של אותיות ותאריך בחותמת בריטית מאפשר לעיתים תיארוך לשנה מדויקת, כמו טבעת האבזם מ-1897 שלמעלה.

סמלים נפוצים ומשמעותם

• נחש – אהבה אינסופית (טבעת האירוסין של ויקטוריה הייתה נחש עם אמרלד); נחש שאוכל את זנבו – אריכות ימים.
• קיסוס – אהבה שנאחזת, בעדינות ובהתמדה, כמו העלים שנצמדים לקיר. אחד מסמלי האהבה החבויים האהובים עליי.
• כוכב – תקווה, האור בקצה המנהרה; חצי ירח – נשיות ושינוי; חץ – תקווה ואהבה שפוגעת במטרה.
• לב, לבבות כפולים ו-Claddagh – אהבה, ידידות ונאמנות; פורגט-מי-נוט – "אל תשכחי אותי".
• פרסה – מזל; פפיון – קשר שנקשר; אבזם – אחווה ונאמנות.

אלה לא סתם תכשיטים, אלה רגשות ענודים. הסמליות החבויה הזו היא בעיניי הכיף הגדול של התכשיטים העתיקים, והיא מה שנותן להם את העומק ההיסטורי והרומנטי שאין לו תחליף.

ארבעה כללים לפני שקונים תכשיט עתיק

1. קנו ממקור אמין. אין בארץ תעודה רשמית ל"מומחה לתכשיטים עתיקים", רק קורסים קצרים. גם תעודת גמולוג, שמעידה על ידע באבנים ובחומרים, אינה מעידה על הבנה היסטורית של תקופות, אופנות וטכניקות. מומחיות כזו נרכשת בשנים של למידה וניסיון, ובעניין הזה כדאי לסמוך גם על האינטואיציה שלכן.
2. השוו מחירים. תכשיט זול מדי או יקר מדי צריך להדליק נורת אזהרה לגבי הפריט.
3. חפשו מומחיות ספציפית. ככל שתחום ההתמחות של המוכר ממוקד יותר, כך סביר שההבנה המקצועית גבוהה יותר.
4. בואו לראות במו עיניכן. תמונות הן להתרשמות ראשונית בלבד. הגודל, הצבעים והעבודה הרבה שמושקעת בתכשיט חייבים להיראות במציאות, ואין לזה תחליף.

רוצות לתרגל את המונחים על פריטים אמיתיים? היכנסו לקטלוג התכשיטים העתיקים, או קראו את המדריכים על תכשיטים ויקטוריאניים ועל תכשיטים ג'ורג'יאניים. ולכל שאלה על פריט מסוים, אני כאן בוואטסאפ.

המונחים והתיארוכים במאמר משקפים את המקובל בתחום התכשיטים העתיקים ואת ניסיוני האישי, ואינם מהווים הערכת שווי או חוות דעת גמולוגית לפריט ספציפי. לפני רכישה משמעותית מומלץ לראות את התכשיט בפועל.