תכשיטי וינטג' הם אולי המונח המבלבל ביותר בעולם התכשיטים הישנים. רוב הפריטים בקטלוג שלי עתיקים, כלומר בני יותר מ-100 שנה, אבל מדי פעם מגיעים אליי גם תכשיטי וינטג' מזהב, צעירים יותר, ולא פעם אני נשאלת מה בעצם ההבדל. ריכזתי כאן את מה שחשוב לדעת: איך מבדילים בין וינטג', עתיק, רטרו ו"בסגנון וינטג'", אילו תקופות נחשבות היום וינטג', מה החותמות מספרות על גיל התכשיט, ומה לחפש בטבעת, בשרשרת ובעגילים.
וינטג', עתיק או רטרו?
המונחים נשמעים דומים, אבל הם מתארים דברים שונים לגמרי:
- עתיק – תכשיט בן יותר מ-100 שנה. זו המוסכמה המקובלת בתחום, וזו גם ההגדרה לעתיקות בתעריף המכס האמריקאי.
- וינטג' – כאן אין הגדרה רשמית. מקובל לכנות כך תכשיט בן 20–30 שנה לפחות ופחות מ-100 שנה. ב-2026 מדובר בערך בתכשיטים שנעשו בין אמצע שנות ה-20 לשנות ה-90.
- רטרו – תכשיטים מאמצע שנות ה-30 ועד שנות ה-50. השם עצמו נטבע רק בתחילת שנות ה-70.
- "בסגנון וינטג'" – תכשיט חדש שעוצב בהשראת תקופה מסוימת, ולא פריט מקורי מאותה תקופה. כשמופיעה בתיאור המילה "בסגנון", זה מה שקונים.
- יד שנייה – כל תכשיט שהיה בבעלות קודמת, בלי קשר לגילו.
מבחינתי, מה שחשוב הוא שהתיאור יהיה מדויק, כי ממנו נגזרים גם המחיר וגם מה שאפשר לצפות מהפריט. והגבול גם זז עם הזמן: תכשיט ארט דקו משנת 1925, שלפני עשור עוד נחשב וינטג', חצה בשנה שעברה את רף 100 השנים והפך לעתיק.
אילו תקופות נחשבות היום וינטג'?
ארט דקו: בערך 1920–1935
השם ארט דקו נגזר מהתערוכה הבינלאומית לאמנויות דקורטיביות שנערכה בפריז ב-1925, אבל המונח עצמו נטבע רק בשנות ה-60. זו תקופה של קווים גיאומטריים בהשפעת הקוביזם, של פלטינה ויהלומים, ושל ליטושים כמו באגט ואמרלד. אחרי שנמצא קברו של תות-ענח'-אמון בנובמבר 1922 התמלאו התכשיטים במוטיבים מצריים, כמו חיפושיות וספינקסים. הנשים לבשו שמלות קצרות וענדו שרשראות פנינים ארוכות, טבעות קוקטייל גדולות שקשורות למסיבות של שנות ה-20 ושילובים נועזים של אבנים, כמו קורל עם יהלומים. גם עגילים ארוכים ומתנדנדים וסיכות קליפס לשמלות היו בכל מקום, ובמיוחד סיכת הקליפ הכפולה, שאפשר לפצל לשתי סיכות נפרדות. אגב, השם "טוטי פרוטי" לתכשיטים הצבעוניים של התקופה ניתן להם רק בשנות ה-70.
רטרו: מאמצע שנות ה-30 עד שנות ה-50
מלחמת העולם השנייה שינתה את חומרי הגלם. בארצות הברית נאסר מסוף אוקטובר 1942 למכור פלטינה לייצור תכשיטים, והאיסור בוטל רק באוגוסט 1945. בבריטניה נאסר מ-1942 לייצר תכשיטי זהב ופלטינה חדשים, חוץ מטבעות נישואים פשוטות מזהב 9 קראט, שסומנו Utility, ולכן לא קל למצוא תכשיט זהב אנגלי שנעשה בשנות המלחמה. כך עבר מרכז הכובד לזהב צהוב ואדום: תכשיטים גדולים ופיסוליים, עם אבנים כמו אקוומרין, ציטרין ורובי, לעיתים סינתטי, וצמידי tank-tread שחוליותיהם מזכירות זחלים של רכב משוריין.
אחרי המלחמה: שנות ה-50 עד ה-70
אחרי המלחמה חזר הזהב לשגרה, ולא פעם עם מרקם. בגימור הפלורנטיני חורטים קווים בכיוון אחד ועוד שכבת קווים בזווית של 90 מעלות, והזהב מקבל ברק רך ועמוק. שרשראות בדגמי חוליות כמו פיגרו היו אהובות במיוחד בשנות ה-60 וה-70. רוב תכשיטי הזהב האנגליים בקטלוג שלי עשויים זהב 9 קראט, ויש בו גם דוגמה סקנדינבית: תליון לב באמייל של David-Andersen, בית הצורפות הנורווגי שנוסד באוסלו ב-1876 ונודע בעבודות האמייל שלו.
טבעות, שרשראות ועגילי וינטג'
טבעות וינטג'
הטבעות הן הלב של הקטגוריה. טבעת קוקטייל עם אבן מרכזית גדולה, טבעת חותם או טבעת זהב וינטג' עם אבן צבעונית בליטוש קבושון נראות נהדר לבד, ומשתלבות יפה גם עם טבעות עתיקות עדינות. בטבעת אנגלית כדאי לחפש סט חותמות מלא, שמספר לא רק מה הזהב אלא לעיתים גם איפה ומתי נעשתה. ריכזתי את כל הטבעות וינטג' והטבעות העתיקות מזהב בקטגוריה אחת.

שרשרת וינטג' ותליונים
שרשרת וינטג' דקה מזהב היא מהפריטים השימושיים ביותר שיש: עונדים אותה לבד, עם תליון קטן או בשכבות באורכים שונים. בתליונים ובצ'ארמים חוזרים הסמלים הסנטימנטליים המוכרים, לבבות, מנעולים ופרחים, ואפשר לשלב כמה מהם על שרשרת אחת או על צמיד. את כולם תמצאו בקטגוריה תליונים, לוקטים וסיכות.

עגילי וינטג'
בעגילים, הסגירה היא פרט קטן שעוזר לתארך. פטנט על הברגה לאוזניים לא מחוררות נרשם כבר ב-1894, ותפס קפיצי קיבל פטנט ב-1912, כך שעגילי הברגה וקליפס אינם המצאה של שנות ה-30, כפי שנכתב לפעמים. למי שאין לה חורים באוזניים, אלה בדיוק העגילים לחפש. בקטלוג תמצאו עגילים וינטג' ועגילים עתיקים מזהב.
איך יודעים בן כמה התכשיט?
בתכשיט אנגלי, החותמות הן תעודת הזהות. סט מלא כולל ארבעה סימנים:
- חותמת האחראי – ראשי התיבות של מי שרשום כאחראי לפריט, ולא בהכרח של הצורף עצמו.
- חותמת הטוהר – כמה זהב יש בסגסוגת. 9 קראט מסומן גם 375, כלומר 37.5% זהב, ו-14 ו-18 קראט מסומנים 585 ו-750.
- חותמת משרד הבדיקה – ראש נמר ללונדון, עוגן לבירמינגהם, ורד לשפילד וטירה לאדינבורו.
- אות התאריך – השנה שבה נבדק התכשיט וסומן. היא הייתה חובה עד סוף 1998, ומאז היא רשות.
גם הסטנדרט עצמו עוזר לתארך. 15 ו-12 קראט היו חוקיים בבריטניה רק מ-1854 עד 1932, אז בוטלו ונוסף במקומם 14 קראט, כך שטבעת אנגלית בחותמת 14 נעשתה אחרי 1932. דוגמה מהקטלוג: טבעת הלב מזהב 9 קראט חתומה ומתוארכת, ונושאת גם את ראשי התיבות BCB של האחראי לה. מ-1975 נקבע כתר לצד המספר 375, ומ-1999 הכתר כבר אינו חובה. על סוגרים ופרטים נוספים שעוזרים לתארך כתבתי במאמר מונחים בתכשיטים עתיקים.
למה בעצם וינטג'?
- פריט שכבר לא מייצרים – כל תכשיט וינטג' שייך לסדרה שנגמרה מזמן, ולעיתים קרובות הוא נושא סימנים שמספרים איפה ומתי נעשה.
- זהב עם עבר – התכשיט כבר קיים, ולא נדרשים בשבילו כרייה וייצור חדשים.
- שילוב טבעי עם עתיקים – שרשרת וינטג' פשוטה היא בסיס מצוין לתליון עתיק, וטבעת וינטג' משתלבת יפה בשכבות עם טבעות עדינות מהמאה ה-19.
ארבעה דברים לבדוק לפני שקונים
- תקופה ומקור. בקשו מהמוכרת לומר מאיזו תקופה הפריט ועל סמך מה: חותמות, סגנון או סוגר.
- וינטג' או "בסגנון". פריט חדש בהשראת תקופה יכול להיות יפה מאוד, אבל המחיר שלו צריך לשקף את זה.
- תיקונים והתאמות. שאלו אם הטבעת הוגדלה או הוקטנה ואם הוחלפו אבנים. תיקון טוב אינו פגם, אבל כדאי לדעת עליו.
- לראות במציאות. תמונות הן רושם ראשוני בלבד. הגודל, הצבע והעבודה נראים אחרת על היד.
רוצות לראות את ההבדל במו עיניכן? היכנסו לקטלוג תכשיטי זהב וינטג' ועתיקים, קראו את המדריכים על תכשיטים ויקטוריאניים ועל תכשיטים ג'ורג'יאניים, ולכל שאלה על פריט מסוים אני כאן בוואטסאפ.
התיארוכים והמונחים במאמר משקפים את המקובל בתחום התכשיטים העתיקים ואת ניסיוני האישי, ואינם מהווים הערכת שווי או חוות דעת גמולוגית לפריט ספציפי. לפני רכישה משמעותית מומלץ לראות את התכשיט בפועל.